בעולם של פעם, לפני המצאת המכונית, אנשים היו נוסעים בכרכרות או רוכבים על סוסים ומי שידו לא הייתה משגת נע מכפר לכפר ברגל. במידה והאדם לא הספיק להגיע לכפר וחשיכה ירדה הוא היה מחפש מקום לישון בצד הדרך.
הלך כזה שעובר מכפר לכפר מוצא עצמו בחשיכה ומחפש מקום לישון. הוא מוצא אבן בשדה מניח ראשו ונרדם. בבוקר מתעורר ורואה שעל האבן רשום שם וכן שנתיים וחצי. מביט סביבו ורואה אבנים נוספות כאלו. על כל אבן היה רשום שם ומספר שלא עלה על ארבע שנים.
הוא רואה מרחוק כפר ומחליט ללכת לשם לברר מה קרה. בדרך לכפר פגש איש מבוגר ושאל אותו על המגפה שהרגה כל כך הרבה ילדים בכפר. הזקן לא הבין והאיש הסביר לו על המצבות בשדה. הזקן צחק, האיש שלא הבין את פשר הצחוק הסתכל בעיניים משתאות. הזקן חייך וסיפר לו סיפור מעניין על מהי מטרת החיים בעיני תושבי הכפר.
כאשר נער מגיע לגיל בגרות, הסביר הזקן נותנים לו פנקס ועיפרון. כל אחד כותב בפנקס בכל פעם שהיה מאושר ולכמה זמן. כאשר אדם נפטר מתכנסים זקני הכפר ומסכמים את כמות הזמן שהאדם היה מאושר. הזמן הזה הוא בעצם הזמן שהאדם היה חי ומממש את המטרה שלו בחיים. ולכן על המצבה שלו כותבים את הזמן הזה.
רוב האנשים כאשר נשאלים על מהות החיים נוטים להחליף את המושג משמעות החיים במושג מטרת החיים. במטרת החיים אנשים כוללים מטרות שונות שהם מציבים לעצמם ורוצים להשיג. מטרות כמו הקמת משפחה, רכישת מקצוע או תפקיד נחשק, הצלחה ברכישת השכלה או הצלחה בתחומי אומנויות או ספורט. בהשגת המטרות הם רואים כהגשמת משמעות חייהם. כאשר ממשיכים לבדוק כמעט כולם מגיעים להכרה שמה שמניע אותם הוא הרצון להיות מאושרים.
האם אושר הוא משמעות החיים או אולי המושג משמעות החיים מקפל בתוכו עמקות רבה המוסתרת מאדם בצורה מעניינת. אדם מתחיל לחקור את משמעות חייו בדרך כלל כשהוא חווה משבר בחיים או אסון אישי. השאלה בשביל מה אני חי יכולה להוביל את האדם לפסגות גבוהות ולהוביל אותו לחייך "כל הדרך אל הבנק".