תזהר, החברים אותם אתה בוחר משפיעים עליך גם היום, כשבגרת ונראה לך שאתה אדון לגורלך.
פעם, כשהיינו ילדים, הזהירו אותנו שלא נבחר להתרועע עם הפושטקים, כי בשיטת אחד פלוס אחד, פושטק יוצר פושטק. בקיצור, אם אתה רוצה לצאת מלומד, תתרועע עם הילדים הלומדים, ואם אתה רוצה לגמור רע, תבחר את הבליינים המוטרפים.
גדלנו בינתיים, צבא, משפחה, עבודה, ילדים. המסגרות החברתיות שלנו השתנו עם הזמן ולא תמיד אנחנו בוחרים מי יהיה סביבנו, לא שאי פעם בחרנו ממש, אבל בכל זאת. בשלב מסוים מתלבשת בנו תחושה של קופסה סגורה שעוצבה כבר. אף אחד לא יכול להשפיע יותר על העיצוב של הקופסה הזו. היא עברה מה שעברה בילדות שלה, רכשה את ההשכלה שבחרה לרכוש וזהו, פחות או יותר. אבל זה לא נכון. מעגלי החברה הסובבים אותנו ממשיכים למשוך אותנו ולעצב אותנו כרצונם. הדוגמה המובהקת ביותר היום היא מעגלי השיח הפוליטי הפרועים שמתרחשים כאן סביב הבחירות. אם אתה רוצה להשתייך לחברה כלשהי, אתה מתחיל לאמץ את קווי המחשבה המובילים אותה, עושה את מה שמצופה ממך מבחינה חברתית ובתהליך די מזורז אתה מוצא את עצמך משתנה מאוד ומחזיק בעמדות ובמעשים שאינם דומים כלל למה שחשבת שמזוהה עם מי שאתה עד לפני, בוא נאמר, שנתיים?
איך זה קרה פתאום שנהייתי אקטיבי כל כך, אני, שעד לא מזמן בקושי סחבתי את עצמי לאיזו פעילות, נעימה ככל שתהיה, ופתאום אני ניצב מעל גשר, אחוז התלהבות ואמונה שעתיד העם בידי? אני? איך זה קרה?
נרדמת בשמירה, זה מה שקרה.
התהליך הוא פשוט. השלב הראשון הוא שאתה מזהה חברה הסובבת סביב נושא שמעניין אותך. בשלב הבא אתה מתעניין ומתחיל להכיר את היקף הפעולה המלא של חברי הקבוצה. השלב השלישי הוא רצון בהשתייכות המלווה בקיום פעולות הקבוצה. השלב האחרון הוא הפיכה לעמוד תווך של הקבוצה, דבר הכרוך בקיום מנהגיה כאילו היו אלו שלך מתמול שלשום. בשלב זה הוטמעת סופית. ראה הוזהרת.