קשה מאוד לתת הגדרה מדויקת לשאלה, מהי משמעות החיים? האם השאלה קשורה למימוש עצמי? האם היא קשורה לאמונה כל שהיא? האם היא מושגת על ידי פעולות פרקטיות בעולמנו? האם היא אחת לכולנו? האם כל אחד משיג אותה בצורה אישית? השאלות הן רבות וככל שמעמקים בהן מבינים שאנחנו לא באמת יודעים.
השאלה על משמעות החיים, מצריכה מהאדם יכולת להסתכל קצת מהצד. כאילו לרדת מהרכבת ולשאול לאן אנחנו נוסעים? מה מטרת הנסיעה? האם קיימת מטרה בכלל? או שהנסיעה בעצמה היא המטרה?
בימינו התשובה הרווחת היא "חיים בשביל לחיות". כאילו שאין בחיים תכלית יותר עליונה, קצב החיים המהיר שבו אנו חיים, לא מאפשר לנו לרדת מהרכבת, כאילו שהחיים יברחו לנו לפני שנספיק לעלות חזרה ושנפספס את ההתקדמות של כל העדר. אנחנו רואים בימינו שאף אחד לא יודע מה המשמעות. כאילו מפחדים להגיד "המלך הוא עירום". זה בא לידי ביטוי בהידרדרות מוסרית של כל האנושות. ביחס שטחי לחיים. כאילו שהחיים זה שוק אחד גדול כמה שתצליח לקחת ממנו הרווחת.
גיבורי התרבות שלנו הם אושיות אינסטגרם מוחצניים שכל מעלתם זה חשיפת היתר שקיבלו. "המלך הוא עירום" אמרנו כבר? אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר עולמי. המשבר הוא לא רפואי בלבד, הקורונה היא ביטוי לניתוק שלנו מהטבע הכללי. היא באה בתקופתנו כדי שנחליט מה הטעם בחיים שהסבל בהם גדול כל כך. נראה כי "הטבע" מחייב אותנו להשתנות ולהתחיל לחפש תשובות, להתחיל להתקרב לאמת. נראה שהתקרבות לבניית עולם מתוקן שבו בני האדם מתייחסים אחד לשני כמשפחה אחת, כמו הטבע וזה יקרב אותנו לתשובה האמתית לשאלה, מהי משמעות החיים.
על פי חכמת הקבלה, משמעות החיים היא אחת לכולם והיא להשיג את הכוח העליון שברא אותנו ומנהל אותנו, ואנחנו יכולים להתקרב אליו, להבין אותו, להשיג אותו ולהיות שותפים שלו. השגת הכוח העליון הזה, זו בעצם משמעות החיים שלנו.