הקוראים האדוקים של דאגלס אדאמס יכולים להוציא מתוך ספריו תובנות אמיתיות על החיים ברמות שונות של רצינות, החל מהתשובה הנכונה לכל שאלה ששואלת הדיילת במטוס (כן, בבקשה תני לו את "זה", במקור yes pleasae) ועד למשמעות של החיים על פני כדור הארץ. לפני שנמשיך, לשאלת הקוראים, מטוס זה גליל אלומיניום שהיינו נדחסים בו ונלקחים נגד רצוננו לכל מיני מקומות על כדור הארץ, המנהג הזה חדל לחלוטין עם פרוץ הקורונה וטוב שכך.
על פי אדאמס, גזע של חייזרים שהיה מעוניין לדעת את התשובה לשאלה 'מה משמעות החיים'? בנה מחשב מאוד גדול ומורכב ונתן לו את המשימה למצוא את השאלה שזה היה הנוסח שלה: מה התשובה לחיים, היקום וכל השאר, או בשפת המקור Answer to the Ultimate Question of Life, the Universe, and Everything.
כמו שאפשר לשער, השאלה הזו דרשה כוח מחשוב לא מבוטל ולצערם של החייזרים גם זמן ארוך מאוד לקבלת התשובה, שבע וחצי מיליון שנה ליתר דיוק. לא אלאה אתכם, על פי המחשב, שכאמור בדק את התשובה באופן יסודי שבע וחצי מיליון שנה, התשובה היא 42.
אתם יכולים לתאר לעצמכם את הכעס והתסכול של שני המתכנתים שבאו לשמוע את התשובה, ועוד יותר מרגיזה הייתה ללא ספק ההערה של המחשב שככל הנראה הם לא הבינו בכלל את השאלה שצריך לשאול. בלי ספוילרים מיותרים למי שעדיין לא קרא את הספר, המחשב שסיפק את התשובה 42 מתכנן ובונה מחשב עוד יותר משוכלל רק על מנת למצוא את השאלה הנכונה וגם אנחנו בני האדם מוזכרים בסיפור הזה ולא תמיד יוצאים כל כך טוב.
אדאמס לא חוסך את העקיצות שלו מאף קבוצה באוכלוסייה, החל מאנשים שמחליפים את האוטו שלהם בלי שיש להם כיסוי בבנק ועד לשני המתכנתים שקבלו את התשובה 42 וקלטו שהמצב נותן להם עוד הרבה שנים של המתנה תוך כדי קבלת משכורת נאה. בכל זאת יש מקומות שבהם הוא מציע פתרון, אבל במרומז ובלי להטיף. הבולט הוא סיפור אהבתם של גיבור הספר וחברתו, שם ובעוד מקומות הוא מראה לנו שכל מה שצריך בחיים זה יחסים טובים בין אנשים.